<h1>תשובות חכמי פרובינציא דיני הלואה וערב סימן ל"ו</h1>
<h2>דף כז:</h2>
וששאלתם הא דאמור רבנן אסמכת' לא קניא אפי' קנו מיניה שלשה הדיוטות עד דקנו מיניה בב"ד חשוב, כך ראינו, לא שנא ב"ד ולא שנא שלשה הדיוטות אסמכתא לא קניא אע"ג דקנו מיניה, ולא אית ליה תקנתא למיפק מאסמכתא עד דאמרו ליה מעכשו, וכל היכא דאמ' ליה אי לא עבדת האי מידי אית עלך כן וכן אסמכתא היא ולא קני, דתנן [ב"מ ס"ה ע"ב] הלוהו על שדהו ואמ' לו אתה מביא לי מכאן ועד שלשים יום הרי הוא שלי הרי הוא שלו, ואסמכתא כי האי גוונא היא, ואמרינן עלה [ס"ו ע"א] אמ' רב הונא בשעת מתן מעות קנה הכל לאחר מתן מעות לא קנה אלא כנגד מעותיו, ורב נחמן אמ' אפי' לאחר מתן מעות קנה הכל, ואמרי' הדר אמ' רב נחמן אפי' בשעת מתן מעות לא קנה, ואיתיביה רבא לרב נחמן אם אי אתה מביא לי מכאן ועד שלשים יום הרי הוא שלי הרי הוא שלו, א"ל אנא אמינא אסמכתא קניא מניומי אמ' אסמכתא לא קניא, ולמניומי קשיא מתני', דאיהו אמ' אסמכתא לא קניא ומתני' קתני הרי היא שלו, א"ל מתני' ר' יוסי היא דאמ' אסמכתא קניא, ואי בעית אימא דאמ' ליה לכי מאית קני מעכשו, דתנן מכר לו שדה ונתן לו מקצת דמים כו', ואמרי' מי אוכל פירות רב הונא אמ' מוכר אוכל פירות רב ענן אמר משלשין, ולא פליגי הא דאמ' ליה לכי מאית קני הא דאמ' ליה קני מעכשו, אלמ' לא שנא שלשה ולא שנא שנים עד אמ' ליה קני מעכשו.
